<h1>ראבי"ה סימן שצ"א</h1>
<h2>דף כ.</h2>
ועוד מה שמצאתי ראייה שיתעסקו בו ביום טוב דאמרי רבנן [שבת קל"ט ע"ב] הוא הדין בשבת ויום כיפורים, דאמרינן בראש השנה פרק ראשון [כ' ע"א] אלא איכא בינייהו יום טוב שחל להיות וכו', פירוש יום טוב יום הכפורים, מאן דאמר משום ירקא מעברין שאי אפשר ללקטם לא בשבת ולא ביום כפורים, מאן דאמר משום מתיא אין מעברין אפשר בעממין, ופירוש [ב]עתים ו[ב]זמנים שעממים מצויים בין היהודים. ומאן דאמר משום ירקא מעברין, דלית ליה טעמא דלעיל דטרח ומייתי. והמפרש ביום טוב ולא ביום הכיפורים מדבר, כי יאמר שלא יתכן שיקרא ליום הכיפורים יום טוב, אך ביום טוב בעלמא קאמר, הא ליתא, ד[ב]יום טוב דעלמא ליכא משום ירקא, דאי מיפגמי מותר לתלשן ביום טוב, מידי דהוי אכל מלאכות הנפגמות בהעשותם מערב יום טוב שמותר לעשותן ביום טוב, כמו שחיטה ובישול ואפיה. אלא איום כיפורים קאי, וקאמר אפשר בעממין [כביום טוב]. והא דקאמר משום מתיא מעברין, בעתים שלא היו עממין מצויים ביניהם, כאשר פרשתי בראיות טובות ומובהקות.
